מחקרים
מנקים באיטליה את
נהר הקוקאין
כאשר בדיקה שנערכה בשנת 2005 בנוגע לנהר הפו שבאיטליה העלתה את העובדה שנתיב המים הזה שימש להעברת 4 ק״ג של קוקאין בכל יום, הממשלה השיקה קמפיין כלל מדיני שפונה לצעירים.
התוכניות של סיינטולוגיה למניעת שימוש בסמים כבר היו בשימוש במדינה, אך השימוש בתוכניות האלה הוגבר כדי לעמוד בדחיפות המחודשת להפחית את השימוש בסמים.
כאשר השימוש בהרואין היה נפוץ בשנות ה-80 וה-90, סיינטולוגיה השיקה את המיזם הראשון שלה, ״אמור לא לסמים״.
כחלק מהתוכנית, סיינטולוגים ארגנו אירועי איסוף מזרקים בפארקים ציבוריים ובאיזורים אחרים בהם נעשה שימוש רב בהרואין – פעילות שעדיין נמשכת כיום. בסופו של דבר, הם הגיעו לחצי מיליון שעות של סילוק כמויות מסיביות של מחטים מסוכנות.
בו זמנית, מתנדבים ערכו הרצאות בבתי-ספר, אירועי הגברת מודעות בנוגע לנזקי הסמים והופיעו בטלוויזיה וברדיו כדי להביא את המסר של חיים נקיים מסמים לקהל רב ככל האפשר.
על מנת להגביר את ההשפעה של התוכנית ברמת האדם הפשוט, צוותים של ׳אמור לא לסמים׳ הגבירו את חלוקת החוברות של ׳האמת על סמים׳ באמצעות שיתוף פעולה עם ארגוני ספורט. מתנדבים גם הפיצו את החומרים החינוכיים במועדוני לילה באמצעות חלוקת חוברות והקרנת הסרט התיעודי על מסכי טלוויזיה במעגל סגור. עשרות עיירות אימצו באופן רשמי את הקמפיין, וכל חוברות החינוך בנושא סמים הודפסו במלואן במגזין לאומי של המשטרה.
בשנה אחת, מתנדבים איטלקיים הגיעו ל-500,000 איש באמצעות 300 אירועים, חילקו 250,000 חוברות, ושידרו את תשדירי השירות לציבור ואת הסרט התיעודי ׳האמת על סמים׳ ל-16 מיליון צופים.
במכתבו למתנדבים הסיינטולוגים, סנטור סאלבו פלרס ציין לשבח את תרומתם להפחתה של 25 אחוזים בשימוש בסמים במדינה באמצעות הקמפיין של ׳אמור לא לסמים׳ – ״אחד המיזמים הקבועים והגדולים ביותר באיטליה למניעת שימוש בסמים״.
לכן, המנהל של המחלקה בממשלה האיטלקית שעוסקת בקווי מדיניות נגד סמים התייחס כנראה ל-׳האמת על סמים׳ כאשר הצהיר: "אותות האזהרה של השנים האחרונות, במיוחד לגבי קוקאין, גרמו לנו לחשוב שחיים עם סמים הם בלתי נמנעים. אך העבודה של פעילויות למניעת השימוש בסמים, ביחד עם כל השאר, הניבו פירות. וכיום אנחנו יכולים לומר שסמים אינם מגפה בלתי מנוצחת״.
