ל. רון האברד כתב ופרסם את תקנון הכבוד ב-1954 ביחד עם ההקדמה הבאה:
"אף אחד לא מצפה שמישהו ינהג לפי תקנון הכבוד בקפדנות ובנוקשות.
אי אפשר לכפות תקנון אתי. כל מאמץ לכפות את תקנון הכבוד יעביר אותו לרמה של תקנון מוסרי. אי אפשר לכפות אותו, פשוט משום שהוא דרך חיים שיכולה להתקיים כדרך חיים רק כל עוד לא כופים אותה. כל שימוש אחר בתקנון הכבוד שלא נובע מדטרמיניזם-עצמי ייצור התדרדרות ניכרת אצל האדם, כפי שכל סיינטולוג יוכל מיד לראות. לכן השימוש בו הוא שימוש של מותרות והוא נעשה אך ורק כפעולה שנובעת מדטרמיניזם-עצמי, בתנאי שהאדם תמים דעים עם תקנון הכבוד".
1. לעולם אל תנטוש חבר במצוקה, בסכנה או בצרה.
2. לעולם אל תפסיק לשמור אמונים לאחר שהענקת אותם.
3. לעולם אל תנטוש קבוצה שאתה חייב לה את תמיכתך.
4. לעולם אל תזלזל בעצמך או תקטין מכוחך או מעוצמתך.
5. לעולם אל תזדקק לשבח, לאישור או לסימפתיה.
6. לעולם אל תתפשר בנוגע לממשות שלך עצמך.
7. לעולם אל תאפשר שיפגמו באהדתך.
8. אל תיתן או תקבל תקשורת אלא אם כן אתה עצמך מעוניין בה.
9. הדטרמיניזם-העצמי שלך וכבודך חשובים יותר מחייך ברגע זה.
10. השלמות המוסרית שלך חשובה יותר מגופך.
11. לעולם אל תתחרט על האתמול. החיים נמצאים בך היום ואתה יוצר את המחר שלך.
12. לעולם אל תחשוש לפגוע באחר מתוך מטרה צודקת.
13. אל תשתוקק להיות אהוב או נערץ.
14. הייה היועץ של עצמך, קבע בעצמך מה נכון ולא נכון והחלט את ההחלטות שלך בעצמך.
15. הייה נאמן לשאיפותיך.
זהו התקנון האתי של סיינטולוגיה, התקנון שבו אדם משתמש לא בגלל שהוא חייב אלא בגלל שהוא יכול להרשות לעצמו מותרות כאלה.
