סיינטולוגיה: ידע על החיים
סמל הסיינטולוגיה הוא שני משולשים שעליהם מונחת S. ה-S מייצגת את סיינטולוגיה. שני המשולשים מייצגים מושגים חשובים בדת הסיינטולוגיה. המשולש התחתון עשוי מאהדה, ממשות ותקשורת שביחד מהווים הבנה. המשולש העליון מורכב מסדרה נוספת של פקטורים מאוד קשורים זה לזה – ידע, אחריות ושליטה.
על אף כל מה שדיאנטיקה פתרה בתחום ההתנהגות האנושית והמיינד, שאלה אחת נותרה עדיין תלויה ועומדת. כאשר אדם מסתכל על תמונת דמות מנטלית, מי מסתכל על התמונה הזאת?
פריצת הדרך הגיעה בסתיו 1951, לאחר שמר האברד התבונן באנשים רבים מאוד שהשתמשו בדיאנטיקה, ומצא בהם מן המשותף בהתנסות ובתופעות. לאחר שסקר בקפידה את כל נתוני המחקר הרלוונטיים, מר האברד בודד את התשובה: האדם הוא לא גופו ולא המיינד שלו, אלא ישות רוחנית. זהו המקור לכל הטוב, ההגון והיצירתי בעולם: היישות הרוחנית עצמה. עם תגלית זאת ,רון האברד ייסד את דת הסיינטולוגיה משום שהוא נכנס לתחום השייך באופן מסורתי לדת – ממלכת נפש האדם.
עם זאת, המונח נשמה פיתח כל-כך הרבה משמעויות אחרות כתוצאה משימוש בדתות ופרקטיקות אחרות, שמונח חדש היה נחוץ על מנת לציין בדיוק את מה שנתגלה. המונח שבו מר האברד בחר היה תטן, מהאות היוונית תטה (
), הסמל המסורתי למחשבה או לחיים.
תטן הוא האדם עצמו, לא גופו או שמו או העולם הפיסיקלי, המיינד שלו או כל דבר אחר. זהו הדבר המודע להיותו מודע; הזהות אשר היא האדם. אין הכוונה לכך שיש לך תטן, משהו שאתה שומר במקום כלשהו, בנפרד ממך; אתה הינך תטן.
בשלב זה של מחקרו ומאוד רלונטית, היתה בדיקתו של מר האברד את התופעה הידועה כיציאה מתוך הגוף. הגם שטקסטים דתיים שונים הזכירו תופעה זאת, איש מעולם לא שקל את העניין בדקדקנות שכזאת. ממחקר זה מר האברד הסיק שהתטן מסוגל לעזוב את הגוף ולהתקיים ללא תלות בגוף. כאשר האדם מחוץ לגוף, הוא יכול לראות ללא עיני הגוף, לשמוע ללא אוזני הגוף ולחוש ללא ידי הגוף. קודם לכן היתה לאדם הבנה מעטה מאוד בנוגע להפרדה זאת מן המיינד שלו ומגופו. כעת משניתן להגיע בסיינטולוגיה לפעולה הזאת של יציאה מתוך הגוף, האדם משיג ודאות בכך שהוא אכן עצמו ולא הגוף שלו.
