המרכז העולמי
של APPLIED SCHOLASTICS לטכנולוגיית הלמידה

כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20, ל. רון האברד זיהה את הפגמים במערכת החינוך. כמענה למשבר הזה, הוא התחיל לפתח טכנולוגיה אמיתית של למידה שבאמצעותה ניתן להשיג שליטה בכל נושא. פריצות הדרך האלה בתחום החינוך ידועות במשותף בתור 'טכנולוגיית הלמידה'. הן מספקות לתלמידים בכל גיל ורמת השכלה את המרכיב החסר בחלק גדול מהחינוך המודרני – היכולת ללמוד כיצד ללמוד.

מר האברד תיאר את היקף ההתמודדות עם האתגר החינוכי:

"המטרה והשאיפה של כל חברה כשהיא עוסקת בבעיית החינוך היא לשפר את היכולת, את היוזמה ואת הרמה התרבותית, ובאמצעות כל אלה לשפר את רמת ההישרדות של אותה חברה".

בשנות ה-60, מר האברד פרסם סדרת הרצאות בהתבסס על מחקרו בנושא הרחב של איך ללמוד ולרכוש ידע. יישום התגליות שלו היה כל כך נרחב עד שהמידע הוכנס עד מהרה לשימוש בארגוני Scientology.

המידע הוכנס לשימוש גם על-ידי מורים בכיתות חילוניות, אשר דיווחו על שיפור ניכר ביכולת הלמידה של התלמידים. ב-1971, מורה בבית ספר הקים את הארגון החינוכי הראשון שהתמחה בשימוש בטכנולוגיית הלמידה.

בשנה לאחר מכן, Applied Scholastics הוקם בלוס אנג'לס, והוקדש לעבודה עם ממשלות ובתי ספר ברחבי העולם כדי להכניס את הטכנולוגיה הזאת לשימוש נרחב.

במשך יותר מfive שנה, הצגתה של טכנולוגיית הלמידה לבתי ספר ואוניברסיטאות הייתה ברובה מאמץ עממי שיזמו מחנכים שהתאחדו תחת הדגל של Applied Scholastics. היום, Applied Scholastics הוא רשת כלל-עולמית של בתי ספר, תוכניות וקבוצות חונכות.

ב-2003, כדי לעמוד בביקוש הבינלאומי לטכנולוגיית הלמידה, Applied Scholastics פתח קמפוס עם מעונות בספניש לייק ליד סנט לואיס, מיזורי. מרכז ההכשרה הזה שמשתרע על 100 דונם, במרחק שלושה קילומטרים מנקודת המפגש של נהרות המיסיסיפי והמיזורי, משמש בתור המטה הבינלאומי של Applied Scholastics והמכללה הראשונה לטכנולוגיית הלמידה.

מהי טכנולוגיית הלמידה? במחקרו על הנושא, מר האברד גילה שהמכשול העיקרי ליכולתו של תלמיד לזכור נתונים וליישם אותם באפקטיביות היה היעדר טכנולוגיה של איך ללמוד. זה כלל את תגליתו של מה שידוע בתור שלושת המחסומים ללמידה. טכנולוגיית הלמידה כוללת שיטות מדויקות להתגבר על המחסומים האלה. המחסומים העיקריים הם:

חוסר מאסה (חפץ פיזי) של מה שנלמד

אם אדם מנסה להבין את התפקוד והפעולה של מכונית, מחשב או מערכת שמש, הדף המודפס והמילה המדוברת אינם תחליף לחפץ עצמו. החוסר בחפץ הקשור למילה יכול למנוע כל הבנה. אם המאסה של נושא חסרה, התלמיד עשוי להרגיש מעוך, כפוף, מעין מסוחרר, מעין מת או משועמם.

מדרג לימודים תלול מדי

כאשר תלמיד לא השיג שליטה במיומנויות קודמות לפני שהתקדם לצעדים מסובכים או מפורטים יותר, התלמיד עשוי להרגיש מעין בלבול או הרגשת סחרור (לנוע או להתנודד כאילו הוא עלול ליפול). לעיתים קרובות מתייחסים למחסום הזה ללמידה בתור "מיומנויות בסיסיות לקויות" או "מיומנויות בסיסיות לא מספקות".

מילה שלא מובנת או שאינה מובנת כהלכה

המחסום השלישי והחשוב ביותר הוא המילה שאינה מובנת כהלכה. מילה שאינה מובנת כהלכה היא מילה לא מובנת או שאינה מובנת כהלכה. כאשר ממשיכים לקרוא אחרי מילה שלא הובנה או שהובנה שלא כהלכה, יש הרגשה ברורה שהכול מחוק מהזיכרון. זה יכול לגרום לתלמיד להרגיש שהכול מחוק מהזיכרון או להרגיש תשוש, "לא שם", ובעקבות זאת יכולה לבוא מעין מורת רוח עצבנית.

מורים ואדמיניסטרטורים מבתי ספר ציבוריים ופרטיים, חונכים, מדריכים עסקיים לתאגידים ויועצים חינוכיים מכל רחבי העולם באים ל-Applied Scholastics בספניש לייק להכשרה בטכנולוגיית הלמידה. המרכז מציע הכשרה מקצועית במסגרת יומית או בתנאי פנימייה, כשקורסים רבים מוצעים כנקודות זכות לתארים מתקדמים ולהשתלמות מקצועית.

ספניש לייק גם מציע תוכנית מלאה של קורסים וסדנאות בהיבטים ספציפיים של טכנולוגיית הלמידה, בנוסף ללימודים בטכניקות שמאפשרות לתלמידים להיות אחראיים יותר, עצמאיים יותר ולייצג את עצמם.

Applied Scholastics הכשירה מעל 220,000 מחנכים מ-73 מדינות שבתורם הביאו את טכנולוגיית הלמידה לtens of millions עמיתים ותלמידים.